נחל מסור — קניון, גבי מים וסודות שרק המקומיים מכירים

רוב האנשים לא יכולים לצאת ביום טיול אחד למסע במעמקי הנגב הישראלי. נחל מסור מהווה הזדמנות ייחודית לקבל טעימה מדברית מגוונת — קניון צר ומפותל, גבי מים צוננים, והר משונן שלא מבייש את המונסראט הקטלוני.

במדריך הזה תמצאו את כל מה שצריך כדי להכיר את אחת האטרקציות הטבעיות המרשימות שיש לערבה להציע. ובנוסף — תוספת ייחודית לקוראינו הנאמנים: מסלול אל הגבים הסודיים של נחל מסור והמכתש השישי בארץ. בואו נגלה.

קצה הרכס המשונן של הר מסור — שקיעה על הערבה

הסיפור מאחורי השם: למה קוראים לזה "מסור"?

כמו שסיפרנו בפוסט על גבעת חצבה, גם שמו של הר מסור הוא תוצר של "הוועדה לשמות עבריים בנגב". בן-גוריון גרס כי כל שם ערבי יש לשנותו לשם עברי, והוועדה — כמו בלא מעט מקרים אחרים — בחרה לשמור על הצליל הערבי המקורי.

במפות הקדומות מופיע ההר בשם "ג'בל מונשאר" (جبل المنشار) — מה שאומר בעברית "ההר המשונן". הוועדה עִברתה את השם ל"הר מסור", שמירה על המשמעות ועל הצליל גם יחד. מבט חטוף על ההר יבהיר ששמו אכן עומד בתכונותיו: שלוחה צרה ומשוננת, בדיוק כשיני מסור.

פרטים מעשיים במבט מהיר

חלק 1: המסלול המעגלי הקלאסי

המסלול הקלאסי של נחל מסור הוא אחד המרשימים בערבה הצפונית — קצר מספיק לטיול יומי, אבל עשיר מספיק כדי להרגיש שחוויתם משהו אמיתי. הוא משלב עלייה תלולה עם תצפית מדהימה, ואחריה ירידה לקניון מפותל עם קירות קונגלומרט מרשימים.

בדרך להר

איך מגיעים לנקודת ההתחלה

נכנסים לדרך העפר ממש מול מושב חצבה (כביש 90), בכניסה המסומנת בשביל הירוק. משם נוסעים כ-12 ק"מ בתוך אפיק הנחל הרחב של נחל מסור — נסיעה איטית על ה"דשדש" המקומי שלוקחת בערך חצי שעה. מי שמשתמש בוויז יקבל את המסלול המלא עד הסוף.

סיום הנסיעה הוא במערה חצובה בתוך סלעי הקונגלומרט המקומיים — וזו תהיה נקודת ההתחלה והסיום שלנו, שם נחנה את הרכבים.

העלייה להר מסור

המסלול מתחיל בשביל הירוק. לאחר הליכה קצרה השביל מתחיל לטפס בתלילות על קירותיו הנטויים של הר מסור — האקשן מגיע מהר. תוך מספר דקות מתחיל הטיפוס הקצר אך המאתגר ביתדות הברזל לכיוון הפסגה.

זה החלק שמרגישים בו את הלב פועם — אבל הוא קצר. תוך פחות מחצי שעה הגעתם לפסגה.

מפת המסלול המעגלי

התצפית מראש הר מסור

בראש ההר נתיישב להסדיר נשימה, לחמם את הידיים ואת הלב עם קפה טוב, ולקדם את פנינו רוחות קרירות ותצפית מרשימה.

ממזרח נראים הרי אדום, הנחלים הגדולים ויישובי הערבה התיכונה. תחתינו נראים אפיקי הנחל הרחבים, שעצי השיטה שתולים בהם כמו נתיבי הפרדה בכביש שומם. מדרום ניתן לראות את דרך אל-סולטאן, שבעבר הרחוק חיברה בין הערבה לנמל עזה. וממערב נשקף המשך המסלול שלנו וקו השבר הגיאולוגי של המסור — ערוץ ישר ומדויק שיוצר את אחד המקומות הקסומים בערבה הצפונית.

הירידה לקניון נחל מסור

חלק 2: מעבר למוכר — השבילים שלא תמצאו במפה

"בהצלחה! הגיע היום.
אתה יוצא למקומות נפלאים אז שלום.
עם רגליים בנעליים, עם שכל בראש
תמצא את הדרך שלך, אל תחשוש."

היציאה מהשבילים המוכרים לשוטטות חופשית מתאפשרת רק במקומות מועטים בארץ ישראל, ונחל מסור הוא אחד מהם.

את המסלול שאנחנו נראה לכם פה לא הרבה מכירים, וכדי לטייל בו כמו שצריך רצוי וחשוב ליצור קשר עם גוף מקצועי כמונו שייתן לכם את הכלים המעשיים. ההשקעה רבה — אבל התמורה אינסופית.

גב מסור הסודי, בור הוואש-וואש, והמכתש השישי

שלושת האתרים האלה הם מהמיוחדים והסודיים ביותר במרחב הערבה. הם כוללים גב מים עם ציורי סלע עתיקים, בור ששולח אוויר חם בחורף ויונק אוויר בקיץ, ומכתש קטן וייחודי שאין כדוגמתו בארץ ישראל.

מפת האזור — גב מסור, בור הוואש-וואש והמכתש השישי

בור הוואש-וואש

נתחיל בבור הוואש-וואש. במעלה הערוץ של קניון המסור נלך בערוץ מדברי, פראי ומתפתל. לקראת סופו יש מקבץ אבנים מיוחד.

בימי שנת השירות שלנו במרחב הזה, יצא לנו לטייל עם שוקה ואידלמן — מגדולי מדריכי הטיולים בישראל. שוקה, בגילו המופלג, חיבר בחבל את אבישג — מדריכה מוכשרת וחסרת פחד ממצפה רמון — ושלשל אותה לעומק הבור. היא זחלה פנימה עד שלא הצליחה להתקדם, וחזרה מופתעת בעיקר מהחום במערה ומאומץ ליבה.

גב מסור

עוד כשלוש מאות מטר במעלה הערוץ נמצא גב מים מדהים. הוא מחזיק מים רק מעט אחרי שיטפונות, ולכן חשוב ליצור איתנו קשר ולהתייעץ לפני היציאה אליו — כדי לא לעשות את כל הדרך לחינם.

חדי העין יצליחו למצוא במרחב הגב ציורי סלע עתיקים שמספרים סיפור אחר לגמרי על המקום הזה.

גב מסור — גב המים הסודי בנחל מסור

אל המכתש השישי

שביל סודי עוקף את המפל ומוביל אותנו להמשך הערוץ. שם נגיע למפל גבוה עוד יותר, אותו נעקוף מדרום, ומשם — במרחב שוטטות אינסופי — נפלס את דרכנו אל המכתש השישי.

בארץ ישראל מוכרים חמישה מכתשים גדולים: מכתש רמון, המכתש הגדול, המכתש הקטן, מכתש חתירה והכרכר. המכתש השישי הזה — הקטן, הסודי, והייחודי — הוא לא רשמי, אבל החוויה לראות אותו במו עיניך אחרי המאמץ להגיע, היא משהו שלא נשכח.

המכתש השישי הסודי

למה אסור ללכת לשם לבד

השבילים האלה לא מסומנים, חלקם עוברים בשטח אש פעיל, ואין בהם קליטה סלולרית רציפה. הניווט במרחב הפתוח של הערבה הצפונית דורש היכרות עם השטח, הבנה של תנאי מזג האוויר וקריאה של פני השטח — דברים שלא לומדים ממפה.

גם הניסיון שלנו לימד אותנו שהמרחב הזה לא סולח על טעויות: גבי המים מתייבשים מהר, מפלים מסתתרים מאחורי כיפופים בערוץ, וכמה מטרים של סטייה מהציר הנכון יכולים להפוך טיול של חצי יום לסיוט של 12 שעות בשמש.

זו בדיוק הסיבה שאנחנו עושים את זה — כדי שתוכלו לחוות את המקום הזה כמו שהוא ראוי להיחוות, בבטחה ובלי לפספס שום דבר.